אם יורד גשם מבול ואת שמה כוס, מקסימום תשתי, אבל למה לך לא להתפנק בבריכה עם כובע וקוקטייל?

אני חוזרת שניה לעולם העשיה, הפשוט, היומיומי הזה, שאני ואת קמות אליו ונגיד ואני עושה משהו ממש טוב, אם אני אספר אותו רק לשכנה, לדודה ולדוד, אז הכלי שלי יהיה בגודל כוס

ואם אני אפיץ, אשווק, אדייק, אתפתח, אבנה מוצר מדויק, אצא מאוטיזם עסקי, איידע בערוצים חכמים אודותי, אז כבר לשפע יש מקום. כלומר זה שצריך להגדיל את הכלי זה ברור, השאלה האמיתי היא- איך?!

וכאן אני רוצה לתת לך את אחד הכלים הכי משמעותיים מספיכולוגית המכירות שאחרי שמבינים אותו מבינים שהוא מנוע ומניע להרבה פעולות, לעיתים- לא רציונליות

הכלי הזה קוראים לו- עוגן

לרוב אנחנו נעים סביב העוגן הזה, ולא מתרחקים ממנו. מהסיבה הפשוטה שהמוח שלנו מורגש ליציבות ועושה הכל כדי לשמר את האיזון. העוגן נותן לנו נוחות, הגנה, מושגים מוכרים שנוח לנו בהם. אם יפני ינחת ברוסיה, ויגידו לו שבקבוק חלב עולה 1000 רובל. זה זול או יקר? לא ניתן לדעת עד שלא מבררים כמה עולה הלחם, הגבינה ונסיעה באוטובוס. רק אחרי זה יש אומדן. כלומר אנחנו צריכים עוגנים בחיים כדי להתמצא. זה משרת אותנו.

יש לנו אינסוף עוגנים בחיים. עוגן ושמו ״כמה ילדים נורמאלי שיהיה״, עבור סיני, 3 ילדים זה חוסר איזון מוחלט והגזמה פרועה, לעומת בני ברקית שאומרים לה שהיא רק התחילה…, יש עוגן נשיקות לילדים כמה נורמאלי, עוגן ההכנסה של כמה נחשבת משכורת טובה, עוגן לזוגיות, עוגן לכמות חברות, עוגן לגודל בית.

עצמאית שבאה מבית שהיו מרוויחים ומתלהבים מ7,000 ש״ח, מבחינתה 10,000 זו כבר הצלחה מסחררת, ולאחרת שבאה מבית עם הכנסות של 30,000, אם היא מרוויחה רק 15,000 זה כשלון וחוסר הצלחה.

המעניין בעוגן, שעוגן ממש כמו יתד, ניתן להזיז. לא בצורה פיזית אלא רק בכוח המחשבה. מספיק שמקבלים החלטה ומהתבוננות בצורה מפוכחת מחליטים להעביר לעוגן אחר כי מתחילים לקבל מושגים אחרים, או כי נחשפים למידע חדש או פתאום מגלים שהעוגן הישן כבר לא רלוונטי או לא משרת, במילים אחרות עושים תשובה על העוגן שלי, אז מה שקורה זה שהמציאות ממש מתכופפת כלפי המחשבה הזו ויוצרת מציאות חדשה שזה העוגן החדש מכתיב את המציאות.

אחת הלקוחות שלי שב״ה התחילה להכניס סכומים יפים וברמת התודעה כבר לגמרי יצאה ממקום הישרדותי, הגדירה מחדש רצונות, צרכים ואפשרויות עבור עצמה, ירדה למכולת וקנתה 3 חלב בשקית עם 10 מעדנים. השכנה שלה שיחררה לעברה קול שהביע התפעלות על השפע, ומה קרה ומה השתנה… נניח ונדלת על חוסר הנעימות, אחד הדברים שחשוב להבין זה שכשעוגן פנימי משתנה, לעיתים גם צריך להחליף את הסביבה התומכת, זה תהליך מרתק של מסע גילוי עצמי שבו עושים תשובה על הקבעונות שלנו ומגדירים מחדש, מה הסביבה העסקית שבה אנחנו רוצים להיות, ובעיקר, שמי שמשפיע על המציאות זו לא המציאות אלא ההחלטות הפנימיות שלנו שמקבלות ביטוי חיצוני בצורת האמונות שלנו- מעצמנו.

אז אם את שואלת אותי מה ירחיב את הכלי שלך, איך לקבל את כל השפע שיש לעולם להציע? פשוט תחליפי עוגן, תבחרי בו, תתבונני האם העוגן ששירת אותך בילדות או בנערות או אפילו כאמא לתינוק אחד, עדיין משרת אותך כנערה או כאשה או כאמא לילדים עם עסק פעיל. זה לא בידיים שלך. זה בראש שלך.

אם מבוגר ימשיך להאמין שאש זה מסוכן ואסור לחצות את הכביש, אשה מלאת יכולות, ידע וכישורים תמשיך להאמין שהיא מסוגלת להביא משכורת של שכירה, אשה שיכולה לפתוח ערוץ השפעה תחשוב שהיא רק צריכה לגמור את החודש ככה יראו החיים שלה באמת, כי לשם היא שואפת. זה לא פשוט להחליף יתד ולעיתים זה מצריך גם איש מקצוע לשנות דפוסי אמונה ומסוגלות עצמית אבל המחיר של זה הוא חיים שמותאמים למי שאת היום ולא למי שאמרו לך שאת כשהיית קטנה או למה שהמוח שלך שידר לך בעקבות היכולות שלך כמתחילה. לחיי התשובה על מי שאנחנו באמת