תתלהבי! תחלמי! זה יעשה טוב לעסק שלך

יעל פיינגולד תתלהבי תחלמי זה פיתוח עסקי

תתלהבי! תחלמי! זה יעשה טוב לעסק שלך

את זוכרת למה פתחת עסק? או אולי עוד לא פתחת ואת רוצה לפתוח? בשביל מה? מה החלום שלך? מה יש לך להציע שלא היה שם קודם? בעולם שבו לכל צורך ישנם עשרות עסקים שנותנים מענה, לעיתים הבידול היחיד שלך הוא יכולת ההתלהבות שלך והחיבור למוצר או לשירות שאת נותנת.

 

התקשרו אלי בוקר אחד זוג, הבעל הנרגש הודיע שהם בדרך אלי, חייבים להיפגש עכשיו! על מה הבהלה, הסתקרנתי כבר. "קבעתי פגישה עם מנכ"ל ארקיע להיום ב12, ואני לא יודעת על מה לדבר". נכון שזה נשמע נועז וזה מקרה קיצוני אבל רק לספר שתוך חודש הזוג הרימו עסק שהוציא כמעט מאה נשים לנופש מאורגן, והיום כבר מתכננים טיסות מאורגנות לזוגות ונופשים לקבוצות. מה היה מקור ההצלחה? מדוע הם מצליחים להתניע כאלו מהלכים בעוד שאחרים יושבים ומתייעצים, ומדמיינים ונשארים רק בגדר ואולי? עשיה, יוזמה והתלהבות! על המחיר והרווח שבהתלהבות אני רוצה לכתוב.

פעם ניגשה אלי מישהי בהרצאה ואמרה לי שהיא פתחה עסק רק בשביל פרנסה. שאלתי אותה אם היו משלמים לה סכום משמעותית יותר גבוה ממה שהיא מקבלת בעסק  עבור ישיבה על כסא בחדר אטום ללא שום אמצעי לתקשורת וללא תעסוקה כלל, האם היא הייתה מסכימה? התשובה הייתה וודאית- שלא. אז נכון שאת עושה לשם שמים, אבל תזכרי שהכישורים שלך הם משמים. אז תבחני למה את עושה את מה שאת עושה, מה הייחודיות שאת מביאה, מה התועלת? מה החותם שאת משאירה באמצעות העשייה שלך בעסק ולא משנה אם זה איפור כלה, סירוק פאה או ניהול חנות טבע או בגדים.

וודאי שהעובדים והסביבה יודעים מה את עושה. לאחר שאת יודעת מה ולמה, תוודאי שהסביבה שלך מודעת לכך ובייחוד העובדים, אם יש כאלו. אם אין לך עובדים אז החברים, המשפחה, והסביבה הקרובה הם שגרירים ראשונים של העסק שלך, שתפי אותם, תספרי להם מה את עושה. מתברר שכשאני שולחת מישהי לבדוק עם הסביבה הקרובה שלה מה היא עושה, לרוב מתקבלות תשובות סתמיות של כותרת עיסוק ותו לא. בפעם הבאה שמישהו מקרובייך או מחברי קרובייך יצטרך או ירצה את המוצר שלך כדאי שהם ידעו שאת הכתובת.

תיזמי את הלא אפשרי. לרוב היחיד שחוסם אותנו זה הדימיון ותו לא- ידוע שאני חובבת נטוורקינג, אני מאמינה שזה אחד הערוצים הכי זולים ויעילים שקיימים היום בתחום השיווק. רקמה אנושית אחת שעוזרת אחת לשניה, כי אין אדם נוגע במוכן לחברו אז למה שלא אעזור ואבקש עזרה. דמייני לך שאת אשת מקצוע מבוקשת בתחומך באזור אלעד. יום אחד מתקשרת אליך שרית מירוחם ומספרת שסיימה הרגע לימודים בתחום. לא תרצי לסייע לה? העולם עגול אינך יודעת היכן תהיה שרית עוד כמה שנים. אפשרות נוספת זה לגשת ממקום של שיתוף פעולה (על כך מאמר שלם בפעמים הבאות), תפתחי ידיים לאפשרויות שהקב"ה מזמן עבורך, אנחנו אחראיים על המעשים, היוזמות, קביעת הפגישות, הרמת הטלפון, הנסיעות, הרצון לעזור לאחר ולחשוב ביחד, אבל רק האחד אחראי על התוצאות. כך שאל תשללי מראש אפשרות למפגש או יוזמה מהחשש שיגידו לך לא, פשוט עשי זאת! ולרוב (המוחלט) תופתעי לטובה.

תחלמי בענק תעשי בקטן– לא צריך אדריכל כדי לבנות ארמון על השמים, משפט מקסים שראיתי תלוי במשרדים של רשת עם 120 סניפים. אף אחד בעולם לא מגביל אותך לחלום, לדימיון יש הרבה מאוד כוח. אני זוכרת שתקופה ארוכה משכתי אליי דברים "בקטן". רציתי רכב "קטן", דירה "קטנה" ואף הסברתי לעצמי שעדיף לי כדי שלא יהיה צורך לנקות הרבה… רציתי משכורת "שמספיקה לבית", זה בא לי בקורולציה עם המושג צניעות. היום אני מבינה שהמילה צניעות היא קבלה בענווה את המתנות של השם יתברך. ככל שאתה יותר מודע למה שקיבלת, כך תוכלי לזמן אליך יותר ויותר שפע ואנשים שצריכים את מה שלך יש. אל תתבלבלי, אני לא בעד רברבנות, יהירות וחומריות, אני פשוט נגד תקרת זכוכוית שאנו מכתיבים לעצמנו.  

תשאלי שאלות של כן זה אפשרי- אם יש לך רעיון או מיזם, אל תאמיני למי שאומר לך שזה לא אפשרי, תבדקי מה כן אפשרי וכיצד. אף פעם אל תשתמשי בשאלות של האם כדאי לי? תשאלי מה עליי לעשות כדי ש..

תדמייני את הנעשה– אף אחד חוץ ממך לא יכול לראות את התמונה הגדולה. הקדישי כמה דקות, אפילו עכשיו, לעצום עיניים ולראות עצמך חווה את החיים בעוד חמש שנים. כן 5 שנים מעכשיו. ישבו אצלי זוג, היא מורה והוא אברך. יש להם מיזם מבריק שיכול לפרנס בית ברווח ולהיות לתועלץ רבה מאוד. כל הפגישה התמקדה במה היא עושה עכשיו ומה התקציב וכמה זמן זה יקח ומה זה אומר. לא יכולתי להוביל אותה לשום מקום לולי, דימיינו את הפרוייקט בעוד 5 שנים. פתאום יצאו רעיונות מקסימים, מוקדי רווח שלא חשבה עליהם קודם, היקפים שלא דמיינה שמורה במשרה מלאה יכולה להפיק. זהו, עכשיו נשאר לפרוט לתהליכים ומשימות קטנות. לולי חשבנו שתינוק לעולם יינק 8 פעמים ביום ויקום כל לילה 3 פעמים, מצב הילודה בעולם היה שונה.

אז נכון שאנחנו בתור נשים יהודיות מבינות שהשליחות שלנו היא קודם כל בבית, מול המשפחה הקרובה להגדיל את רצונו של השם יתברך, ויחד עם זאת, אם עליך לשאת גם בעול הפרנסה ופתחת עסק, מיצאי את הבערה הפנימית שלך בתוך העסק, את הניגון הייחודי שלך. פעם ליוויתי קבוצה של "תגלית", נערות יהודיות שבאו לבחון את הארץ, בסיום המסע, רגע לפני החזרה לגרמניה, אחת מהן סיכמה: כאן בארץ הכל בוער, יש לך ניצוץ וחיות, כנראה שצריך לגור פה, ואני חשבתי לעצמי באותו רגע, הניצוץ זה כי אני עושה את מה שאני טובה בו. אז מה הניצוץ שלך?